רמב"ם (משנה תורה) הלכות נדרים פרק ח הלכה ו
כל נדר שהתר מקצתו התר כלו והוא הדין בשבועה. כיצד. ראה אנשים מרחוק אוכלין פרותיו ואמר הרי הן עליכם קרבן. וכשהגיע אליהם והנה הם אביו ואנשים זרים הואיל ואביו מתר כלן מתרין. ואפלו אמר אלו הייתי יודע כן הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבי מתר הרי כלן מתרין. אבל אם אומר כשהגיע אליהן אלו הייתי יודע שאבי ביניכם הייתי אומר כלכם אסורין חוץ מאבי הרי כלן אסורין חוץ מאביו. שהרי גלה דעתו שלא התיר מקצת הנדר אלא כמו שנדר היה נודר ומתנה על אביו:
