רמב"ם (משנה תורה) הלכות נדרים פרק יב הלכה כא
נדרה אשתו וסבור שהיא בתו והפר לה על דעת שהיא בתו. וכן אם נדרה בנזיר וסבור שנדרה בקרבן והפר לה על דעת שנדרה קרבן. אסרה עצמה בתאנים וסבור [שאסרה עצמה] בענבים והפר לה על דעת שנדרה לאסר [עצמה] בענבים צריך לחזר ולהפר כשידע הנדר והנודרת לשם הנודרת הזאת ולשם הנדר הזה שנאמר (במדבר ל יב) "לא הניא אביה אתה" לנודרת עצמה ואומר (במדבר ל ה) "ושמע אביה את נדרה" עד שידע אי זה נדר נדרה. ויש לו להפר אותו כל יום הידיעה:
