רמב"ם (משנה תורה) הלכות עבדים פרק א הלכה ט
כל עבד עברי או אמה העבריה חיב האדון להשוותן לו במאכל ובמשקה בכסות ובמדור שנאמר (דברים טו טז) "כי טוב לו עמך" שלא תהא אתה אוכל פת נקי והוא אוכל פת קבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן אתה דר בכרך והוא דר בכפר או אתה דר בכפר והוא יושב בכרך. שנאמר (ויקרא כה מא) "ויצא מעמך". מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו. וחיב לנהג בו מנהג אחוה שנאמר (ויקרא כה מו) "ובאחיכם בני ישראל". ואף על פי כן צריך העבד לנהג בעצמו מנהג עבדות באותן העבודות שהוא עושה לו: