רמב"ם (משנה תורה) הלכות עבדים פרק ב הלכה ח
אחד המוכר עצמו בין לישראל בין לעכו"ם ואחד שמכרוהו בית דין הרי זה מגרע מפדיונו ויוצא. כיצד. הרי שמכרוהו בששים דינרים ועבד ארבע שנים ומצאה ידו הרי זה נותן עשרים דינרים ויצא לחרות. וכן אם מכר עצמו בארבעים דינרין לעשר שנים הרי זה מגרע ארבעה דינרין לכל שנה שעבד ונותן הנשאר כסף או שוה כסף ויוצא. וכן הנמכר לעכו"ם מחשב הדמים לפי השנים הנשארות עד שנת היובל שנאמר (ויקרא כה נ) "וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל". כיצד. מכר עצמו במאה ונשאר ליובל משנת מכירה עשר שנים מחשב עשרה לכל שנה שעבד וגורע הדמים ומשיב השאר כסף לא תבואה ולא כלים שנאמר (ויקרא כה נ) "כסף ממכרו" בכסף הוא נגאל מיד העכו"ם ואינו נגאל בשוה כסף: