רמב"ם (משנה תורה) הלכות עבדים פרק ה הלכה ב

כיצד קונה את עצמו בכסף. כגון שנתן אחד לרבו מעות ואמר לו על מנת שיצא עבדך בהם לחרות כיון שקבל הרב את הכסף או שוה כסף יצא העבד לחרות. ואין צריך דעת העבד שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו. וכן אם נתן אחד לעבד מעות ואמר על מנת שתצא בהם לחרות אם רצה האדון לקבל המעות יצא העבד לחרות ואם לא רצה לא קנה העבד המעות שלא נתן לו אלא על מנת שיצא בהם לחרות. ואחד הכסף או שוה כסף בין לקנותו בין להקנות עצמו לו: