רמב"ם (משנה תורה) הלכות עבדים פרק ו הלכה ז

וכיצד שוין במוליך ומביא שהמביא גט שחרור בארץ ישראל אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם ובחוצה לארץ אם אין עדים מצויין לקימו ואמר השליח בפני נכתב ובפני נחתם זהו קיומו. ואם בא האדון וערער אחר כך אין משגיחין בו כמו שבארנו בגטי נשים. כשם שהאשה עצמה מביאה גטה ואינה צריכה לקימו הואיל והגט יוצא מתחת ידה כך העבד ששטר שחרור יוצא מתחת ידו אינו צריך לקימו. וכשם שהאשה אומרת בפני נכתב ובפני נחתם אם התנה עליה כמו שבארנו במקומו כך העבד שהביא גט ואמר בפני נכתב ובפני נחתם נאמן על אותו הדרך ואין צריך קיום: