רמב"ם (משנה תורה) הלכות עבדים פרק ח הלכה יב

הקונה עבד מן העכו"ם סתם ולא רצה למול ולקבל מצות העבדים מגלגלין עמו כל שנים עשר חדש ואם לא רצה חוזר ומוכרו לעכו"ם או לחוצה לארץ. ואם התנה העבד עליו תחלה שלא ימול הרי זה מתר לקימו כל זמן שירצה בגיותו ומוכרו לעכו"ם או לחוצה לארץ. וכן עבד שמל וטבל לשם עבדות ואחר כך הפיל עצמו לגיסות ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני אמות העולם הרי זה מתר לו לטל דמיו מן העכו"ם וכותב ומעלה בערכאות של עכו"ם מפני שהוא כמציל מידם: