רמב"ם (משנה תורה) הלכות עבדים פרק ט הלכה ח

מתר לעבד בעבד כנעני בפרך. ואף על פי שהדין כך מדת חסידות ודרכי חכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק ולא יכביד עלו על עבדו ולא יצר לו ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומכל משתה. חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין. ומקדימין מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמן. הרי הוא אומר (תהילים קכג ב) "כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה". וכן לא יבזהו ביד ולא בדברים. לעבדות מסרן הכתוב לא לבושה. ולא ירבה עליו צעקה וכעס אלא ידבר עמו בנחת וישמע טענותיו. וכן מפרש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן (איוב לא יג) "אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי" (איוב לא טו) "הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד". ואין האכזריות והעזות מצויה אלא בעכו"ם עובדי עבודה זרה אבל זרעו של אברהם אבינו והם ישראל שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא טובת התורה וצוה אותם בחקים ומשפטים צדיקים רחמנים הם על הכל. וכן במדותיו של הקדוש ברוך הוא שצונו להדמות בהם הוא אומר (תהילים קמה ט) "ורחמיו על כל מעשיו". וכל המרחם מרחמין עליו שנאמר (דברים יג יח) "ונתן לך רחמים ורחמך והרבך":