רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק א הלכה ד
מצות עשה לדרש את העדים ולחקרן ולהרבות בשאלתן ומדקדקין עליהן ומסיעין אותן מענין לענין בעת השאלה כדי שישתקו או יחזרו בהן אם יש בעדותן דפי. שנאמר (דברים יג טו) "ודרשת וחקרת ושאלת היטב". וצריכין הדינים להזהר בעת חקירת העדים [שמא מתוכה ילמדו לשקר. ובשבע חקירות בודקין אותם]. באי זו שבוע. באי זו שנה. באי זה חדש. בכמה בחדש. באי זה יום מימי השבת. ובכמה שעות ביום. ובאי זה מקום. אפלו אמר היום הרגו או אמש הרגו שואלין להן באי זה שבוע באי זו שנה באי זה חדש בכמה בחדש באי זה יום באי זו שעה. ומכלל החקירות יתר על השבע השוות בכל שאם העידו עליו שעבד עבודה זרה שואלין להן את מה עבד ובאי זו עבודה עבד. העידו שחלל את השבת שואלין אותן אי זו מלאכה עשה והיאך עשה. העידו שאכל ביום הכפורים שואלין אותן אי זה מאכל אכל וכמה אכל. העידו שהרג את הנפש שואלין אותן במה הרגו. וכן כל כיוצא בזה הרי הוא מכלל החקירות: