רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק ב הלכה א
מה בין חקירות ודרישות לבדיקות. בחקירות ודרישות אם כון האחד את עדותו והשני אומר איני יודע עדותן בטלה. אבל בבדיקות אפלו שניהן אומרין אין אנו יודעין עדותן קימת. ובזמן שהן מכחישין זה את זה אפלו בבדיקות עדותן בטלה. כיצד. העידו שהרג זה את זה ואמר האחד כשנחקר בשבוע פלוני. בשנה פלונית. בחדש פלוני. בכך וכך בחדש. ברביעי בשבת. בשש שעות ביום. במקום פלוני הרגו. וכן כשדרשו במה הרגו אמר הרגו בסיף. וכן העד השני כון עדותו בכל חוץ מן השעות שאמר איני יודע בכמה שעות היה ביום. או שכון את השעות ואמר איני יודע במה הרגו ולא הבנתי בכלי שהיה בידו. הרי עדותן בטלה. אבל אם כונו הכל ואמרו להן הדינים כליו היו שחורים או לבנים ואמרו אין אנו יודעים ולא שמנו לבנו לדברים אלו שאין בהן ממש הרי עדותן קימת:
