רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק טו הלכה ג
האומר תנו מנה לעניי עירי אין דנין בדיני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר. במה דברים אמורים כשהיו העניים סמוכים עליהם ופוסקין עליהן צדקה. אפלו אמרו שנים מאנשי אותה העיר אנו נתן דבר הקצוב עלינו ונעיד אין שומעין להם. שהנאה הוא להם שיתעשרו עניים אלו הואיל והן סמוכין על בני העיר. וכן כל כיוצא בזה:
