רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק ט הלכה יא
החרש כשוטה שאין דעתו נכונה ואינו בן מצות. ואחד חרש מדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר. אף על פי שראיתו ראיה מעלה ודעתו נכונה צריך להעיד בבית דין בפיו. או שיהיה ראוי להעיד בפיו. ויהיה ראוי לשמע הדינים והאיום שמאימין עליו. וכן אם נשתתק אף על פי שנבדק בדרך שבודקין לענין גטין ונמצאת עדותו מכונת והעיד בפנינו בכתב ידו אינה עדות כלל. חוץ מעדות אשה לפי שבעגונה הקלו:
