רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק יד הלכה ג
ויש דברים שסומכין בהן על עדות שמעיד כשהוא גדול הואיל והם דברים של דבריהם. ואלו הן הדברים שאדם נאמן להעיד בגדלו על מה שראה בקטנו. נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבי או של רבי או של אחי מפני שקיום שטרות מדבריהם. זכור אני בפלונית שנשאת ונעשה לה מנהג הבתולות. הואיל ורב נשים בתולות נשאות וכתבה מדבריהם. שהמקום הזה בית הפרס מפני שטמאתו מדבריהם. ועד כאן היינו באין בשבת שצמצום התחום עד אלפים אמה בלבד מדבריהם. שהיה איש פלוני יוצא מבית הספר לטבל ולאכל בתרומתו לערב. ושהיה חולק עמנו תרומה. ושהיינו מוליכים חלה ומתנות לפלוני כהן על ידי עצמו. ואמר לי אבא משפחה זו כשרה משפחה זו פסולה. ואכלנו בקצצה של פלוני שהאכילוני אחיו כדי להודיע שאחיהם פלוני נשא אשה שאינה הוגנת לו. שכל אלו הדברים להחזיק זה הכהן לאכל בתרומה של דבריהם או לדחותו ממנה:
