רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק יז הלכה ד
אחד המודה בפני עדים. ואמר דרך הודאה זה יש לו אצלי כך וכך. או שאמר אתם עדי או שאמר היו עלי עדים. בין שאמר הלוה בין שאמר המלוה ושתק הלוה דרך מאמין לדבריו. הרי אלו עדים. ואין צריך לומר אם קנו מידו או שאמר להם כתבו עלי שטר שיש לזה אצלי כך וכך וכל כיוצא בדברים אלו הרי הם הודאה ומעידין על פיו:
