רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק יח הלכה א

מי שהעיד בשקר ונודע בעדים שהעיד בשקר זהו שנקרא עד זומם. ומצות עשה לעשות לו כמה שרצה לעשות בעדותו לחברו. אם בעברה שחיבין עליה סקילה העידו והוזמו נסקלין כלן. ואם בשרפה נשרפין וכן שאר המיתות. ואם העידו במלקות לוקה כל אחד מהן כשאר מחיבי מלקות. ואומדין כחו ומלקין אותו. ואם העידו לחיבו ממון משלשין הממון ביניהן לפי מנין העדים. כל אחד ואחד יתן חלק המגיע לו. ואין לוקין במקום תשלומין: