רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק י הלכה ד
ועוד יש שם רשעים שהן פסולין לעדות אף על פי שהן בני תשלומין ואינן בני מלקות. הואיל ולוקחים ממון שאינו שלהם בחמס פסולין שנאמר (דברים יט טז) "כי יקום עד חמס באיש". כגון הגנבים והחמסנים אף על פי שהחזיר פסול לעדות מעת שגנב או גזל. וכן עד זומם אף על פי שהוזם בעדות ממון ושלם הרי זה פסול מן התורה לכל עדות. ומאימתי הוא נפסל מעת שהעיד בבית דין. אף על פי שלא הוזם על אותה עדות אלא אחר כמה ימים. וכן המלוה ברבית אחד המלוה ואחד הלוה שניהם פסולין לעדות. אם רבית קצוצה עשו הרי הן פסולין מן התורה ואם אבק רבית עשו הרי הן פסולין מדבריהם. וכן כל העובר על גזל של דבריהם הרי הוא פסול מדבריהם. כיצד. החמסנים והם הלוקחים קרקע או מטלטלין שלא ברצון הבעלים אף על פי שנותנין הדמים הרי אלו פסולין מדבריהם. וכן הרועים אחד רועי בהמה דקה ואחד רועי בהמה גסה של עצמן הרי הן פסולין שחזקתן פושטין ידיהן בגזל ומניחים בהמתן לרעות בשדות ופרדסים של אחרים ולפיכך סתם רועה פסול. ומגדלי בהמה דקה בארץ ישראל פסולין אבל בחוצה לארץ כשרין. ומתר לגדל בהמה גסה בכל מקום. וכן המוכסין סתמן פסולין מפני שחזקתן לקח יותר מדבר הקצוב להם בדין המלכות ולוקחין התר לעצמן. אבל גבאי מנת המלך סתמן כשרין ואם נודע שלקחו אפלו פעם אחת יתר מן הראוי להם לגבות הרי אלו פסולין. וכן מפריחי יונים בישוב פסולין מפני שחזקתן שגוזלים יונים של אחרים בחנם. וכן סוחרי שביעית והם בני אדם שיושבין בטלים וכיון שבאה שביעית פושטים ידיהן ומתחילין לשא ולתן בפרות שחזקת אלו שהן אוספין פרות שביעית ועושין בהן סחורה. וכן משחק בקביא והוא שלא תהיה לו אמנות אלא הוא. הואיל ואינו עוסק בישובו של עולם הרי זה בחזקת שאוכל מן הקביא שהוא אבק גזל. ולא בקביא בלבד אלא אפלו משחקים בקלפי אגוזים וקלפי רמונים. וכן לא יונים בלבד אמרו אלא אפלו המשחקים בבהמה חיה ועוף ואומר כל הקודם את חברו או כל הנוצח את חברו יטל בעליו את שניהן. וכן כל כיוצא בשחוק זה. והוא שלא תהיה לו אמנות אלא שחוק זה הרי הוא פסול. וכל אלו פסולין מדבריהם:
