רמב"ם (משנה תורה) הלכות עירובין פרק א הלכה ה
לפיכך תקן שכל רשות היחיד שתחלק בדיורין ויאחז כל אחד ואחד בה רשות לעצמו וישאר ממנה מקום ברשות כלן ויד כלן שוה בו כגון חצר לבתים. שנחשב אותו המקום שיד כלן שוה בו כאלו הוא רשות לרבים. ונחשב כל מקום ומקום שאחז כל אחד מן השכנים וחלקו לעצמו שהוא בלבד רשות היחיד. ויהיה אסור להוציא מרשות שחלק לעצמו לרשות שיד כלם שוה בו. כמו שאין מוציאין מרשות היחיד לרשות הרבים. אלא ישתמש כל אחד ברשות שחלק לעצמו בלבד עד שיערבו כלן אף על פי שהכל רשות היחיד:
