רמב"ם (משנה תורה) הלכות עירובין פרק ב הלכה א
אנשי החצר שערבו כלן חוץ מאחד מהן שלא ערב עמהן בין מזיד בין שוכח הרי זה אוסר עליהן. ואסור לכלן להוציא מבתיהן לחצר או מחצר לבתיהן. בטל להן זה שלא ערב רשות חצרו בלבד הרי אלו מתרין להוציא ולהכניס מבתיהן לחצר ומחצר לבתיהן אבל לביתו אסור. בטל להן רשות ביתו ורשות חצרו הרי כלם מתרין. הן מפני שערבו והרי בטל להן רשות ביתו וחצרו. וגם הוא מתר מפני שלא נשאר לו רשות והרי הוא כאורח אצלם והאורח אינו אוסר:
