רמב"ם (משנה תורה) הלכות עירובין פרק ב הלכה ו
מי שבטל רשותו וחזר וטלטל ברשותו שבטל. אם במזיד הוציא הרי זה אוסר עליהן שהרי לא עמד בבטולו. ואם בשוגג הוציא אינו אוסר שהרי הוא עומד בבטולו. במה דברים אמורים שלא קדמו והחזיקו אלו שבטל להן. אבל אם קדמו והחזיקו והוציאו אם חזר הוא והוציא בין בשוגג בין במזיד אינו אוסר עליהן: