רמב"ם (משנה תורה) הלכות עירובין פרק ד הלכה ו
האחים שכל אחד מהם לו בית בפני עצמו ואינן סומכין על שלחן אביהן. וכן הנשים או העבדים שאינן סומכין על שלחן בעליהן או רבן תמיד אבל אוכלין הם על שלחנו בשכר מלאכה שעושין לו או בטובה ימים ידועין כמי שסועד אצל חברו שבוע או חדש. אם אין עמהן דיורין אחרים בחצר אינן צריכין לערב. ואם ערבו עם חצר אחרת ערוב אחד לכלן. ואם בא הערוב אצלן אין נותנין פת. ואם היו דיורין עמהן בחצר צריכין פת לכל אחד ואחד כשאר אנשי החצר מפני שאינן סומכין על שלחן אחד תמיד:
