רמב"ם (משנה תורה) הלכות עירובין פרק ח הלכה ג
מערב אדם שני ערובין בשתי רוחות ומתנה ואומר אם ארע לי דבר מצוה או נלחצתי למחר ונצרכתי לרוח זו זה הערוב הוא שאני סומך עליו והערוב שברוח השנית אינו כלום. ואם נצרכתי לרוח זו השנית זה הערוב הוא שאני סומך עליו ושברוח הראשונה אינו כלום. ואם נצרכתי לשתי הרוחות יש לי לסמך על איזה ערוב שארצה ולאיזה שארצה אלך. ואם לא ארע לי דבר ולא נצרכתי לרוח מהן אין שני הערובין האלו ערוב ואיני סומך על אחד מהן אלא הריני כבני עירי שיש לו אלפים אמה לכל רוח מחוץ לחומה:
