מי שנשבע ואמר שבועה שלא אכל היום ועל דעתכם אני נשבע. אין זה יכול לומר כך וכך היה בלבי. שלא נשבע זה על דעתו אלא על דעת אחרים וכיון שהיה פיו ולבם של אחרים שנשבע על דעתם שוים חיב מפני שלבם של אלו במקום לבו קם. וכן בשאר מיני שבועות:
