רמב"ם (משנה תורה) הלכות שבועות פרק ה הלכה א
מי שנשבע שזרק איש פלוני צרור לים והוא לא זרק. או שלא זרק והוא זרק. הרי זה חיב בשבועת בטוי. ואף על פי שאינו בלהבא שהרי אינו יכול להשבע שיזרק ושלא יזרק איש פלוני. וכל מי שנשבע על אחרים שיעשו כך וכך או לא יעשו אפלו היו בניו או אשתו אינו חיב בשבועת בטוי. שהרי אין בידו לא לקים ולא לבטל. ומכין אותו מכת מרדות שהרי אין בידו לקים שבועה זו ונמצא גורם לשבועת שוא:
