רמב"ם (משנה תורה) הלכות שבועות פרק ה הלכה ט
וכן הנשבע שלא לאכל חרצן ואכל ממנו פחות מכזית הרי זה ספק. היה הנשבע נזיר שהוא אסור בחרצן בכזית ואכל ממנו פחות מכזית אינו חיב בשבועת בטוי. שהרי אין דעתו בשבועתו אלא על (כל) כזית שהוא משבע עליו ואין שבועה חלה עליו. לפיכך אם פרש ואמר שבועה שלא אכל חרצן אחד ואכלו חיב:
