רמב"ם (משנה תורה) הלכות שבועות פרק ה הלכה יח
נשבע שלא יאכל מצה שנה או שנתים. הרי זה אסור לאכל מצה בלילי הפסח ואם אכל חיב משום שבועת בטוי. ואין זה שבועת שוא שהרי לא נשבע שלא יאכל מצה בלילי הפסח אלא כלל עתים שאכילת מצה בהם רשות עם עת שאכילתה בו מצוה ומתוך שחלה שבועה על שאר הימים חלה על ליל הפסח. וכן כל כיוצא בזה. כגון שנשבע שלא ישב בצל סכה לעולם או שלא יעלה עליו בגד שנה או שנתים:
