נשבע שלא יישן שלשת ימים. או שלא יאכל כלום שבעת ימים וכיוצא בזה שהיא שבועת שוא. אין אומרין יעור זה עד שיצטער ויצום עד שיצטער ולא יהיה בו כח לסבל ואחר כך יאכל או יישן. אלא מלקין אותו מיד משום שבועת שוא ויישן ויאכל בכל עת שירצה:
