רמב"ם (משנה תורה) הלכות שבועות פרק ו הלכה ז
ראובן שהשביע לשמעון וענה אמן. או קבל השבועה ונחם שמעון על שבועתו ונשאל עליה. אין מתירין לו אלא בפני ראובן שהשביעו. וכן אם נשבע ראובן או נדר שלא יהנה משמעון או שלא יהנה בו שמעון ונחם ונשאל לחכם אין מתירין לו אלא בפני שמעון שנדר ממנו הניה. ואפלו היה שמעון קטן או עכו"ם אין מתירין לו אלא בפניו כדי שידע הנדר שהתיר זה נדרו או שבועתו ולפיכך יהנה ממנו או יהנה לו:
