רמב"ם (משנה תורה) הלכות שבועות פרק ו הלכה יב
אין פותחין בנולד. כיצד. נשבע שלא יהנה בפלוני ונעשה סופר העיר. הואיל ולא נחם על שבועתו אין פותחין לו בדבר זה. ואפלו אמר הוא מעצמו אלו הייתי יודע לא הייתי נשבע אין מתירין לו הואיל ועדין לא נחם אלא רצונו שלא יהנה לו ושלא יעשה זה סופר. אבל אם נחם הוא מעצמו מפני הנולד ונהפכה דעתו מתירין לו. וכן כל כיוצא בזה: