מי שהיה חיב ממון לשני שתפין ותבעו אחד מהן וכפר בו ונשבע חיב בשבועת הפקדון שהרי כפר ממון. תבעוהו שניהם והודה בכל לאחד מהם ואמר לא לויתי אלא מזה לבדו ונשבע פטור משבועת הפקדון שהרי לא פטר עצמו מכלום. אבל חיב בשבועת בטוי:
