רמב"ם (משנה תורה) הלכות שבועות פרק ט הלכה יד
כל מקום שאמרנו פטור. פטור משבועת העדות אבל חיב בשבועת בטוי והוא שנשבע או שענה אמן אם השביעו אחר שהרי נשבע על שקר. אבל המחיב בשבועת העדות אף על פי שהוא נשבע על שקר ואף על פי שהוא מזיד אינו חיב משום שבועת בטוי אלא משום שבועת העדות בלבד. שהרי הכתוב הוציא שבועת העדות מכלל שבועת בטוי לחיב המזיד בה כשוגג בקרבן אבל לא במלקות שנאמר (ויקרא ה ד ה) "לאחת מאלה". במין אחד ממיני שבועות אתה מחיב הנשבע ואי אתה מחיבו בשני מינין עד שיהיה חיב בדין שבועת העדות ובדין שבועת בטוי:
