ושבועת הדינין בין שהיתה של תורה או של דברי סופרים בין על טענת ודאי בין על טענת ספק כך היא. הנשבע אוחז ספר תורה בזרועו והוא עומד ונשבע בשם או בכנוי בשבועה או באלה מפיו או מפי הדינין. והורו רבותי שאין משביעין שבועת הדינין אלא בלשון הקדש:
