רמב"ם (משנה תורה) הלכות שבועות פרק יא הלכה כ
דבר ברור וגלוי שכל הנשבע שבועת הדינין או שבועת הסת בשקר שיהא חיב משום שבועת הפקדון שכבר נתבארו משפטיה ואינו לוקה ואף על פי שהוא מזיד ונתחיב לשלם מה שנשבע עליו בתוספת חמש שהוא רביע הקרן עד שיהיה הוא וחמשו חמשה. ומביא קרבן אשם אם יש שם בית (דין) כמו שבארנו:
