רמב"ם (משנה תורה) הלכות שביתת יום טוב פרק א הלכה ב
כל השובת ממלאכת עבודה באחד מהן הרי קים מצות עשה שהרי נאמר בהן (ויקרא כג כד) (ויקרא כג לט) "שבתון" כלומר שבת. וכל העושה באחד מהן מלאכה שאינה לצרך אכילה כגון שבנה או הרס או ארג וכיוצא באלו הרי בטל מצות עשה ועבר על לא תעשה. שנאמר כל מלאכת עבדה לא תעשו. (שמות יב טז) "כל מלאכה לא יעשה בהם". ואם עשה בעדים והתראה לוקה מן התורה: