רמב"ם (משנה תורה) הלכות שביתת יום טוב פרק א הלכה ה

כל מלאכה שאפשר להעשות מערב יום טוב ולא יהיה בה הפסד ולא חסרון אם נעשית מבערב אסרו חכמים לעשות אותה ביום טוב אף על פי שהיא לצרך אכילה. ולמה אסרו דבר זה גזרה שמא יניח אדם מלאכות שאפשר לעשותן מערב יום טוב ליום טוב ונמצא יום טוב כלו הולך בעשית אותן מלאכות וימנע משמחת יום טוב ולא יהיה לו פנאי לאכל: