רמב"ם (משנה תורה) הלכות שביתת יום טוב פרק א הלכה כד
שני ימים טובים אלו של גליות שתי קדשות הן ואינן כיום אחד לפיכך דבר שהיה מקצה ביום טוב ראשון או שנולד בראשון אם הכין אותו לשני הרי זה מתר. כיצד. ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני. חיה ועוף שנצודו בראשון יאכלו בשני. דבר המחבר לקרקע שנעקר בראשון יאכל בשני. וכן מתר לכחל את העין ביום טוב שני ואף על פי שאין שם חלי. במה דברים אמורים בשני ימים טובים של גליות אבל שני ימים של ראש השנה קדשה אחת הן וכיום אחד הן חשובים לכל אלו הדברים אלא לענין המת בלבד. אבל ביצה שנולדה בראשון של ראש השנה אסורה בשני. וכן כל כיוצא בזה. שבת הסמוכה ליום טוב ונולדה ביצה באחד מהן אסורה בשני. וכן כל כיוצא בזה ואפלו נולדה ביום שני לא תאכל בשבת הסמוכה לו: