רמב"ם (משנה תורה) הלכות שביתת יום טוב פרק ד הלכה ט
אין משחיזין את הסכין במשחזת שלה אבל מחדדה על גבי העץ או על גבי חרש או אבן ואין מורים דבר זה לרבים כדי שלא יבאו לחדדה במשחזת. במה דברים אמורים בשיכולה לחתך בדחק או שנפגמה. אבל אם אינה יכולה לחתך כלל אין משחיזין אותה אפלו על העץ שמא יבא להשחיזה במשחזת. ומפני זה אסרו להראות סכין לחכם ביום טוב שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחט בה משום פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראה הסכין לעצמו הרי זה משאילה לעם הארץ: