רמב"ם (משנה תורה) הלכות שביתת יום טוב פרק ו הלכה יח
כיצד. הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות. והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו. והאנשים אוכלין בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין. וכשהוא אוכל ושותה חיב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כרסו. ועל אלו נאמר (הושע ט ד) "זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם". ושמחה כזו קלון היא להם שנאמר (מלאכי ב ג) "וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם":