רמב"ם (משנה תורה) הלכות שביתת יום טוב פרק ז הלכה ג

הופך אדם את זיתיו במועד וטוחן אותן ודורך אותן וממלא החביות וגף אותן כדרך שהוא עושה בחל. כל שיש בו הפסד אם לא נעשה עושהו כדרכו ואינו צריך שנוי. וכן מכניס אדם פרותיו מפני הגנבים ובלבד שיכניסם בצנעה. ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד. וכן כרם שהגיע זמנו להבצר במועד בוצרין אותו: