רמב"ם (משנה תורה) הלכות שביתת יום טוב פרק ז הלכה יט

וכלן שהיה להן פנאי לגלח קדם הרגל ולא גלחו אסורין. אבל הנזיר והמצרע שהגיע זמן תגלחתן בין בתוך המועד בין קדם הרגל אף על פי שהיה להם פנאי מתרין לגלח במועד שלא ישהו קרבנותיהן. וכל היוצא מטמאתו לטהרתו מתר לגלח במועד. וקטן שנולד בין במועד בין לפני המועד מתר לגלחו במועד. ואנשי משמר ששלמה משמרתן בתוך המועד מתרין לגלח מפני שאנשי משמר אסורין לגלח בשבת שלהן: