רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכירות פרק ב הלכה ג
יראה לי שאם פשע השומר בעבדים וכיוצא בהן חיב לשלם. שאינו פטור בעבדים וקרקעות ושטרות אלא מדין גנבה ואבדה ומתה וכיוצא בהן. שאם היה שומר חנם על מטלטלין ונגנבו או אבדו ישבע ובעבדים וקרקעות ושטרות פטור משבועה. וכן אם היה שומר שכר שמשלם גנבה ואבדה במטלטלין פטור מלשלם באלו. אבל אם פשע בה חיב לשלם שכל הפושע מזיק הוא. ואין הפרש בין דין המזיק קרקע לדין המזיק מטלטלין. ודין אמת הוא זה למבינים וכן ראוי לדון. וכן הורו רבותי שהמוסר כרמו לשומר בין באריסות בין בשמירות חנם והתנה עמו שיחפר או יזמר או יאבק משלו ופשע ולא עשה חיב כמי שהפסיד בידים. וכן כל כיוצא בזה שהפסיד בידים חיב על כל פנים: