רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכירות פרק ג הלכה ט

מתה הבהמה כדרכה הרי זה אנס והרועה פטור. סגפה ומתה אינו אנס. תקפתו ועלתה לראשי צוקין ותקפתו ונפלה הרי זה אנס. העלה לראשי צוקין או שעלתה מאליה והוא יכול למנעה ולא מנעה אף על פי שתקפתו ונפלה ומתה או נשברה חיב שכל שתחלתו בפשיעה וסופו באנס חיב. וכן רועה שהעביר הבהמות על הגשר ודחפה אחת מהן לחברתה ונפלה לשבלת הנהר הרי זה חיב שהיה לו להעבירן אחת אחת שאין השומר נוטל שכר אלא לשמר שמירה מעלה והואיל ופשע בתחלה והעבירן כאחד אף על פי שנאנס בסוף בעת הנפילה הרי הוא חיב: