רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכירות פרק ז הלכה ו

שטר השכירות או שטר המשכון שכתוב בה שנים סתם. בעל הפרות אומר שלש ובעל הקרקע אומר שתים וקדם זה השוכר או המלוה ואכל הפרות הרי הפרות בחזקת אוכליהן עד שיביא בעל הקרקע ראיה. אכלה השוכר או הממשכן שלש שנים וכבש השטר ואמר לחמש שנים יש לי פרות ובעל הקרקע אומר שלש אמרו לו הבא שטרך ואמר אבד השוכר נאמן שאלו רצה אמר לקוחה היא בידי שהרי אכלה שלש שנים: