רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכירות פרק ח הלכה ב

המקבל שדה או פרדס כדי לעבד אותו ולהוציא עליו יציאות ויתן לבעל הקרקע שליש התבואות או רביע או מה שיתנו ביניהן והוא הנקרא מקבל. כל דבר שהוא לסיג הארץ בעל הקרקע חיב בו וכל דבר שהוא שמירה יתרה החוכר או המקבל חיב בו. הקרדם שחופרין בו הארץ והכלים שנושאין בהן העפר והדלי והכד וכיוצא בהן שדולין בהן המים על בעל הקרקע. וחטיטת המקומות שמקבצין בהן המים על החוכר או על המקבל: