רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכירות פרק יא הלכה א
מצות עשה לתן שכר השכיר בזמנו שנאמר (דברים כד טו) "ביומו תתן שכרו" וגו'. ואם אחרו לאחר זמנו עובר בלא תעשה שנאמר (דברים כד טו) "ולא תבוא עליו השמש". ואין לוקין עליו שהרי הוא חיב לשלם. אחד שכר האדם ואחד שכר הבהמה ואחד שכר הכלים חיב לתן בזמנו ואם אחר לאחר זמן עובר בלא תעשה. וגר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואם אחרו אינו עובר בלא תעשה: