רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכירות פרק יא הלכה ח

הנותן טליתו לאמן אמן אומר שנים קצצת לי והלה אומר לא קצצתי אלא אחד כל זמן שהטלית ביד האמן אם יכול לטען שהיא לקוחה בידו הרי האמן נשבע בנקיטת חפץ ונוטל. ויכול לטען שהיא בשכרו עד כדי דמיה. ואם יצאת טלית מתחת ידו או שאין לו בה חזקה ואינו יכול לטען שהיא לקוחה בידו המוציא מחברו עליו הראיה ואם לא הביא ראיה ישבע בעל הטלית הסת או שבועת התורה אם הודה במקצת כדין כל הטענות. שאין זה כדין השכיר: