רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכירות פרק יב הלכה יד

פועל שהיה עושה הוא ואשתו ובניו ועבדיו והתנה עם הבעל הבית שלא יאכלו ממה שהן עושין לא הוא ולא הם הרי אלו אינן אוכלין. במה דברים אמורים בגדולים מפני שיש בהם דעת והרי מחלו אבל קטנים אינו יכול לפסק עליהם שלא יאכלו שאינן אוכלין משל אביהן או משל אדוניהם אלא משל שמים: