רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכירות פרק יג הלכה ב
כל המונע הבהמה מלאכל בשעת מלאכתה לוקה שנאמר (דברים כה ד) "לא תחסם שור בדישו". אחד שור ואחד כל מיני בהמה וחיה בין טמאין בין טהורין ואחד הדישה ואחד כל שאר המלאכות של גדולי קרקע ולא נאמר שור בדישו אלא בהווה. והחוסם את הפועל פטור. אחד החוסם אותה בשעת מלאכה ואחד החוסם אותה מקדם ועשה בה מלאכה והיא חסומה אפלו חסמה בקול לוקה. שכר בהמה וחסמה ודש בה לוקה ומשלם לבעלים ארבעת קבין לפרה ושלשת קבין לחמור שמשעת משיכה נתחיב במזונותיה. ואינו חיב מלקות עד שידוש בה חסומה: