רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכירות פרק יג הלכה ו

רשאי בעל הפרה להרעיב פרתו ולסגפה כדי שתאכל הרבה מן הדיש. ורשאי השוכר להאכילה פקיעי עמיר כדי שלא תאכל הרבה מן הדיש. כיוצא בו רשאי בעל הבית להשקות פועלים יין כדי שלא יאכלו ענבים הרבה. ורשאין פועלין לטבל פתן בציר כדי שיאכלו ענבים הרבה. אבל אין הפועל רשאי לעשות מלאכתו בלילה ולהשכיר עצמו ביום או לדוש בפרתו ערבית ולהשכירה שחרית. ולא יהיה מרעיב ומסגף עצמו ומאכיל מזונותיו לבניו מפני גזל מלאכתו של בעל הבית. שהרי תשש כחו ותחלש דעתו ולא יעשה מלאכה בכח: