רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכנים פרק ג הלכה ב
אחד מן השתפין שבנה הכתל שמבדיל בינו ובין חברו עד ארבע אמות ותבע חברו לתן חלקו בהוצאה ואמר נתתי חלקי. הרי זה בחזקת שנתן ונשבע הסת שנתן ונפטר עד שיביא ראיה התובע שלא נתן. אבל אם בא לתבע אותו לתן חלקו בהוצאת שאר הגבה שהוסיף על ארבע אמות מפני שסמך לו או כנגדו ואמר נתתי אינו נאמן. אלא חברו נשבע בנקיטת חפץ שלא נתן לו ונוטל ממנו כדין כל הנשבעין ונוטלין. עד שיביא ראיה זה שנתן לו:
