רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכנים פרק ו הלכה ח
כופין בני מבוי זה את זה שלא להושיב ביניהן לא חיט ולא בורסי ולא אחד מבעלי אמניות. היה שם במבוי אחד מבני מבוי אמן ולא מחו בו. או שהיתה שם מרחץ או חנות או רחים ובא חברו ועשה מרחץ אחרת כנגדו או טחון אחרת. אינו יכול למנעו ולומר לו אתה פוסק חיי. ואפלו היה מבני מבוי אחר אינן יכולין למנעו שהרי יש ביניהם אותה אמנות. אבל גר ממדינה אחרת שבא לעשות חנות בצד חנותו של זה. או מרחץ מצד מרחץ של זה. יש להן למנעו. ואם היה נותן עמהם מנת המלך אינו יכול למנעו:
